בתכנית האלמותית "סוף עונת התפוזים" שואל המראיין יואב קוטנר את המלחין הותיק יוני רכטר על תקופתו בלהקות בהם היה שותף אחרי תקופת כוורת,להקות כגון "14 אוקטבות" שהושפעו מגל ה"רוק המתקדם" שהיה פופלארי באותן ימים וכלל להקות כמו ג'נטל ג'איינט, קינג קרימזון וכמובן פינק פלויד. "אז קראנו לזה רוק מתקדם" אומר רכטר "אבל לא ממש ברור לי לאן הוא מתקדם".
המונח הזה (באנגלית אגב הוא נשמע קצת פחות יומרני "PROGRESIVE") לא ממש ברור וקשה לשים את קווי היסוד הסגנונים המאחדים את כל אותן להקות, מה גם שלקלחת מוסיפים לעיתים את ג'נסיס (הראשונה עם פיטר גבריאל לא הפופית של פיל קולינס), ואפילו את KISS. בכל אופן כנראה שהכוונה היתה ללהקות שלקחו את הרוק צעד אחד קדימה, שילבו בו אלמנטים שונים מז'אנרים אחרים (ג'טרו טול למשל ששילבו כלי נשיפה שונים) לעיתים רבות הלהקות הללו יצרו אלבומי קונספט או אופרות רוק והשירים שלהם דמו ליצירות קלאסיות ארוכות ומורכבות, חלקם חולקו לקטעים שונים.הייתה ביקורת לא קלה על הלהקות הללו. היו כאלו שטענו שהרוק המתקדם התרחק למעשה מהרוק הבסיסי הישן והטוב. יש שאומרים שאף הביא למותו של הרוק ועלייתם של ז'אנרים נחותים כביכול כדיסקו, פופ ופאנקי. גם בתוך עולם הרוק היתה ריאקציה נגד אותם להקות פומפוזיות ויומרניות והמפורסמת בהם היא מהפכת הפאנק (עליה נכתב בפוסט הקודם).
בתוך כל זה מעניין לראות את המסע של להקת RUSH הקנדית שהתחילה את דרכה כלהקת רוק סטנדרטית באמצע שנות ה70 ועברה ליצירות מורכבות יותר בסוף העשור ההוא. אלבומה הרביעי HEMISPHERES הוא כבר יצירה מורכבת, מאתגרת ולפרקים גם יומרנית, אך תמיד מרתקת. בדומה לאלבום המופת שלהם 2112, RUSH נותנים באלבום זה 2 קטעי קונספט המחולקים לתתי פרקים, אחד מהם הוא אינסטרומנטלי לגמרי. כמו כן אפשר למצוא כאן את אחד השירים הטובים והמפורסמים שלהם "THE TREES" . ראש לא מפחדים לעסוק בנושאים לא קונוונציונלים הלקוחים מעולם הפנטזיה והמד"ב, מרהיבים בסולואים גיטרה וריפים מדהימים ומשלבים באלבום הזה ווירטואזיות, עושר מוזיקאלי המושפע גם ממוזיקה קלאסית וספרדית, ולא מעט רגש. מאוחר יותר, בשנות ה80, נכנעים חברי RUSH לצליל הסינטיסייזר המתכתי והממוחשב ששטף את העולם, ומאבדים מעט מהניצוץ המכושף של שנות ה70. ב1978- הם בשיאן.
בפעם הבאה- 1979- פינק פלוייד "החומה"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה